אלברטה וילאו

 

פניקס

אל תבואו אלינו במשאלי עם, 

ציטוטים מפוקפקים, עם דעות 

ואזכורים לבורלסק 

לקטלג אותנו, 

משאל עם מוותרים על 

ופסקי דין קלי דעת, 

תליינים ומחשבות 

שטחית 

הגורל קם ממך 

מתוך דברינו 

שנושאים עליהם כנפיים 

לתבוע גן עדן, 

אל תבלבלו אותנו 

בממדים הצפופים שלכם, 

בעיתונות הנסיבתית המזוויעה שלכם, 

בלשונך כמו מכבשים, סוטים,

מלא זבל ודברי הימים 

של זה וזה, 

סיפורים שנארגים

והשוואות,

פרשו את האצבעות זו מזו 

הצביע על כך שאנחנו רוצים לעוף, 

אנחנו רוצים ללכת רחוק יותר, גבוה יותר, 

כמה נאיבי וקטן 

עברנו יותר מדי זמן, 

פנו לנו מקום להיות 

מה שהפכנו להיות, 

אתה כבר לא תהיה מכשול 

שבאנו להתגבר עליו, 

הנוצות שלנו נעלמו 

ברשתות הערמומיות שלך, 

החלומות שלנו דעכו 

בפיות הרועשים שלך, 

אנחנו מעבר ואנחנו הולכים מעבר, 

הרבה מתחת למה שאתה רוצה, 

אנחנו ציפור שמתה, 

הפניקס שהשתטחה 

והחלים, 

שהיום לא מקבל בתי סוהר, 

אין יותר נקודות תורפה 

אצלנו, בלי החזקות, 

בלי סודות, בלי שקרים 

וגם לא סיבתיות פיזית 

מאלה שאתם נאבקים שיהיו לכם, 

לא באנו להיות פועל למלא, 

באנו לעוף ולגדול, 

הגענו ל 

לאסוף 

מובלעת לציפורים אחרות 

שהם באו להגן 

ילדיכם והוריכם, 

של הקלילות המופקרת

שאיתו אתה חי בשטחיות,

אנחנו לא מתאימים לך 

צרות הדעת

באנו להיות אחד עם אחרים, 

מאלה שלא משתחווים 

לחוסר נאמנות, 

של אלה של פלדה בנשמה, 

הנושאים את האמת, 

ללא צורך להתקבל, 

מחיקת השחיתויות שלך 

ותענוגות, 

באנו לסרס את החרדה 

וחוסר אמת, 

באנו לספק אותנטיות 

ולהשמיע קול למי שלא מוכר את עצמו 

למטריקס עם מחיאות כפיים וחגיגות, 

הפכנו להיות אנשים ללא לכה, 

הפכנו להיות נשימתו החמה של אלוהים, 

במרווחי זמן מוזיקליים, 

אנחנו באים מהאמנויות והמדעים 

שפגעת בשופט. 

אנחנו ציפורים, אמנים, 

להטוטני מילים, 

אנחנו מה שאנחנו רוצים, 

ההנחות שלכם מגיעות באיחור ואתם

 שהרגתם אותנו אינכם אלא המנוף 

שבאמצעותו הטיסה שלנו בך 

תהיה מהומה, 

אנחנו הרוח המאחדת 

לסערות, 

לברוח מהבורות שלך, 

מסכות שאינן שלנו, 

ארטילריה לא אחידה,

אנו משחררים את עצמנו ו 

אנו לומדים את הסימנים שלך, 

הטיסה שלנו תהיה דוגמה 

עבור רבים כמונו,

שאיבדו את קולם, 

אנחנו לא רשומים 

של תוכניות התחבולות שלך

של הבינוניות שלכם, 

טסנו לאלישע, 

ברכבת האחרונה של הנס, 

וגם אם הוא נרתע 

כרצונך,

הייעוד שלנו הוא להיות 

האני האמיתי,

עכשיו אפר של אש,

גוסס משלך 

אשליה קולקטיבית

פטירה בנספח

ציפור הפניקס

שייוולד מחדש.